26.5- Happy 116 birthday Dorothea lang

דורותיא לאנג (dorothea lange) צלמת.
דורותיאה היתה צלמת תיעודית, פוטוג'ורנליסטית שפעלה בתקופת השפל הגדול  בארצות הברית.השפל הגדול היה במהלך שנות השלושים של המאה ה20. במהלך תקופה זו, ה-FSA- ארגון החקלאים האמריקאי שכר שירותי צלמים מבטיחים על מנת שיתעדו את קושי החיים של החקלאים בחלקים הנידחים של ארצות הברית מתוך כוונה לצבור אהדה אל השכבות האלו ועל ידי כךלהשיג תרומות וסיוע. ארגון זה גרם בכך להשפעה על עיצובו ועתידו של הצילום התיעודי.
התמונוה המוכרת ביותר שלה היא התמונה השישית שצילמה במסע צילומים זה,הוא נקרא "אם נודדת".

הצילום הפך לאייקון של תקופת השפל.
ב1942 במהלך המלחמה, הורתה הממשלה לפנות את כל אזרחי ארצות הברית ממוצא יפני למחנות עקורים, בעקבות הפשיטה על פרל הארבור. מישהו אמר עונש קולקטיבי? טרנספר? לא נורא. בכל מקרה מרבית התמונות שצילמה משם לאנג הוחרמו על ידי הממשלה.כל מקרה התמונה שהבאתי היא לא מהיום אבל היא פשוט כל כך מתאימה לתמונה שבחרתי אז לא היתה ברירה.
התמונה של לאנג שבחרתי  מראה את חרישות התלמים סביב לבית חווה בנסיון לנצל כל מטר אפשרי על מנת לזרוע ולשתול מזון בתקופה קשה זו.
המקור:

18.5- Happy 73 Birthday Janet Fish

ג'נט פיש (Janet Fish)ציירת
רוב העבודות שלה מכילות הבהקים של אור, בין אם מכלי זכוכית ובין אם  מוצרי מזון העטופים בפלסטיק או ניילון.
התמונות שלה הן בסגנון פוטוריאליסטי- ציור המתבסס על צילומים ולבסוף יצירה הנראית ממש כמו צילום.
המנ יע של פיש לצלם הבהקי אור הוא כי האור מהווה את הנושא שלה, לא המוצר אותו היא מציירת. למרות זאת אני  חושב שלציור של מזונות שונים ארוזים בפלסטיק כסטיל לייף, בניגוד לדרך המסורתית של פיזור הפירות והירקות בצורה יפה על השולחן, יש משמעות. הפלסטיק ומסחריות המזון, הפירות היפים עם החוצץ הזה בינינו, טעם המכאניות שעובר למזון, כל זה עובר בציוריה.
והמקור:

15.5- Happy 86 Birthday Meatyard

ראלף יוג'ין מיטיארד (Ralph Eugene Meatyard) צלם אמריקאי.
מיטיארד צילם תמונות שונות לתקופתו, בתקופתו בחוף המזרחי צילמו "צילומי רחוב" בעוד בחוף המערבי צילמו בסגנון הריאליזם. התמונות שיצר מיטיארד- אופטיקאי, נשוי באושר, אב ל3, נשיא האגודה להורים-מורים ומאמן נבחרת הבייסבול לילדים היו שונות מאוד מכך.
התמונות שלו מוכרות בעיקר מצילומי האנשים עם מסיכות במקומות הנידחים יותר של ארצות הברית.
בניגוד לרוב הצלמים, מה שהניע את מיטיארד לא היה רעיון היופי, אלא יופי הרעיון, אותו רעיון שניסה להעביר על החברה האמריקאית.
סגנון הצילום היה כה שונה כך שגאונותו הובנה בעיקר לאחר מותו, כמו מרבית הגאונים שהקדימו את זמנם. בסופו של דבר הוא הציג יחד עם גדולי הצלמים כדוגמאת אנסל אדמס, אדוארד ווסטון, רוברט פרנק ועוד.
יש בתמונותיו משהו מאוד סוריאליסטי, הן נראות כאילו נלקחו מחלום, אולם יש להבדיל בינו לבין מרבית הצלמים האחרים, הצילומים שלו עוסקים בחלומות וסיוטים של שאלות קיומיות ומטאפיזיות ולא שאלות פרטיות של ספקות ואמונה אישית.
מיטיארד נפטר בגיל צעיר- 46.
והמקור:

11.5- Happy 107 Birthday Salvador Dali

סלבדור דאלי (Salvador Dali), צייר סוריאליסטי קטאלוני.
סלבדור דאלי מוכר מאוד בציוריו הסוריאליסטיים- מעל המציאות, כאלו שנראים כאילו נלקחו מתת המודע או חלום בהקיץ.
דאלי חיי חיים אקטיביים מאוד, יצר כ 1500 ציורים בנוסך ליצירותיו האחרות כדוגמאת סרטים והדפסים.
הסיפור של דעותיו הפוליטיות היה כזה שגרם לו לנידוי מהקהילה הסוריאליסטית (אף שהוא עצמו אמר ש"סוריאליזם זה אני") בעקבות תמיכתו במשטר של פרנקו הדיקטטור בספרד.
אם נתעלם ממריבות אלו, ניתן לומר כי דאלי היה מהאמנים החשובים והמשפיעים במאה העשרים, על הציור, יצירות הפופ, סרטים ואף צילום.
יצירותיו הביזאריות המכילות לרוב גם משחקי פרספקטיבה ותעתועי ראיה, נוצרו בסיוע שיטה שפיתח על מנת לגעת בתת המודע (מי אמר סמים?)
בכל מקרה, המקור:

8.5- Happy 74 Birthday Robert Adams

רוברט אדמס (Robert Adams) צלם אמריקאי.

אדמס הוא צלם שהשתייך לתנועת הטופוגרפים החדשים, שלמעשה בדקה את השפעות האדם על הנוף.
המבט כבר אינו מבט נאיבי שמתבונן על הנוף בהערצה של יופיו, גודלו ועוצמתו. אלא על החיבור בין הטבע, השממה ובניית האדם.
בתמונותיו ניסה להיות אובייקטיבי במידת האפשר ולתת לצופה להחליט על המסקנות שלו בעצמו.
החקר הסביבתי הזה, מעניין מאוד בעיניי היות והוא סוקר את נופי אמריקה יחד עם הבניה באותן שנים.
והמקור:

6.3- Happy 131 Birthday Kirchner Ernest

ארנסט קירשנר (Kirchner Ernest) צייר ואמן הדפס גרמני.
קירשנר היה ממיסדי קבוצת "הגשר"- קבוצת אמנים אקספרסיוניסטיים גרמניים. הקבוצה החלה את דרכה כאדריכלים ועברו לציור כאשר החוקים והגבלות האדריכלות הכבידו עליהם.נושאי ציוריהם היו מראות הרחוב בו הם גרו: נופי עיר והדמויות שבה.
הם התנגדו לחברה העשירה והשבעה. האמנות שלהם מתארת את חיי הפועל ומצוקתו במטרה שתיאור המציאות הקשה תביא את האנשים לפעול.
 הקבוצה הוציאה חוברת שבה פרסמו את יצירותיהם. בצורה זו, הם רצו שגם לאדם הפשוט תהייה גישה לאמנות. בחוברת הראשונה שהדפיסו נראה גשר (ומכאן שם הקבוצה) המחבר שני חלקים ולצדו כתבו את המניפסט של הקבוצה: הם רוצים ליצור גשר בין כל הכוחות המהפכניים, לאחר בין כל מי שיש לו כוחות חדשניים, אנטי ממסדיים.
סגנונו של קירשנר נודע בזכות נושאיו האישיים, והמתח הפסיכולוגי שבהן.
הסגנון האקספרסיוניסטי שלו בא לידי ביטוי בחוסר הדיוק בפרטים, הצבעים העזים שלו והנושאים- נשים, העיר ונופים.
הקבוצה עברה ליצור בחיתוכי עץ- שיטה המאפשרת הדפסים רבים מאותו המקור וקירשנר נחשב לאחד הטובים בסגנון זה.
הוא התגייס לצבא במלחמת העולם הראשונה עד ששוחרר בגלל מחלת השחפת שלו.
תקופת שירותו גרמה לו לחצים נפשיים רבים. בתקופת עליית הנאצים 1937, הם הגדירו את עבודותיו בזויות ומבזות ואסרו על הצגתם, זה היה הקש ששבר את גב הדיכאוני וכעבור שנה התאבד.
היצירה הזו של קירשנר מתארת נשים הרוחצות באגם.
והמקור:

3.5- Happy 107 birthday Bill Brandt

ביל ברנדט (Bill Brandt) צלם אנגלי.
ברנדט נולד בגרמניה, משם היגר לצרפת, שם היה תלמיד של מאן ריי (צלם סוריאליסטי) ושאב ממנו השראה, במו גם מצלמים צרפתיים אחרים כדוגמאת יוג'ין אטג'ה.
משם היגר ללונדון שם בוצעה רוב עבודתו. הוא צילם בתחילה תיעוד מאסיבי של העיר לונדון בתקופת המלחמה מה שהפך אותו לפוטוג'ורנליסט. אולם כאשר המלחמה באה אל סיומה, הוא החל לצלם פורטרטים של נשים בפרספקטיבות מפתיעות.
הוא "פיסל" את הגוף יחד עם הסביבה - אבנים, קווי רקע, כבישים וכדומה, למרקם חשיבות גדולה אצלו. במעבר בין צילום העיר לצילום הפורטרטים האומנותיים, הוא שמר על המאפיין הסגנוני שלו- הקונטרסט הגבוה.
ברנט מייצר אווירה חידתית. הצופה צריך להביט שוב ושוב בצילום, לנסות ולהבין מה קורה בצילום, מהן הטקסטורות וממה מורכבים המשטחים שמרכיבים את הצילום. שום דבר לא מובן מאליו, צריך להתעכב, להביט בתשומת לב ולהנות מהקומפוזיציה.
כדי להבין אותו טוב יותר, צריך לקרוא משפט שאמר פעם:
"צלם צריך להביט על המציאות דרך עיניו של ילד קטן שרואה את העולם בפעם הראשונה".
והמקור: