רשמים על החומר שממנו מורכבת המציאות

המציאות והעולם מורכבים מיסודות שהן מולקולות, הן מורכבות מאטומים (שאגב באמת הגיע הזמן לשנות את שמם לסתם "טומים" גם משעשע יותר וגם נכון יותר היות והם ניתנים לחלוקה), האטומים מורכבים מפרוטונים וניוטרונים, כל אחד מהם מורכב משלושה קווארקים הקשורים על ידי נוקלואידים.
זו המציאות שלנו.
בסופו של דבר כולנו קווארקים ונוקלואידים שרובנו כלל לא מודע לקיומם.

בעולם הצילום , זה שאני חי בו וזה שאתם מגלים בו קצת עניין (אחרת לא הייתם פה) אבני היסוד הם הלידי כסף (חלקיקי כסף קטנים). יודעים מה? בעצם גם זה לא מדוייק, שיטת צילום בסרט השתכללה לכדי הלידי כסף, אחרי נסיונות של זפת, חלבון של ביצה ושאר ירקות. כיום אבן היסוד של הצילום הינה ה"פיקסל", אותו ריבוע מזערי שבא עם עוד כמה מליוני (מגות) לידו.

הפיקסל עצמו הוא עיוור צבעים. הוא יודע רק כמה אור פוגע בו אחרי שעובר דרך העדשה. כל פיקסל מכוסה בפילטר של אחד מצבעי היסוד של הצילום אדום-ירוק-כחול RGB (בניגוד לציור בו הם CMYK) וכך המצלמה משערת איזה צבע היא יכולה להציג על מנת לייצג את המציאות כפי שהיא רואה אותה.
 אז זהו.
כל התמונות בסופו של דבר מורכבות מריבועים מזעריים שבעזרת זרמי חשמל מינימליים מייצגים את המציאות שגם היא מורכבת מחלקיקים מינימליים שאיננו מודעים אליהם.
 המציאות המיוצגת בתמונות כל כך מורכבת, אםכ, שחייבים להניח שהיא חוטאת לאמת. אנחנו רואים תמונת נוף, עירונית, מלחמתית או אחרת וקל לנו לחשוב שמה שאנו רואים היא המציאות.
אבל המציאות שלנו כיום המורכבת מתקשורת המשתמשת במחשבים, טלוויזיה ועיתונאות, כולו מורכבים מפיקסלים או ממספר נקודות למילימטר המהווים ייצוג של המציאות.

אז מה אנחנו רואים באמת?
מה היה באמת?
מה יש לפנינו באמת?


בעבודות האלו אני מנסה לפרק את המציאות כפי שהיא משתקפת בצילום.
אין לי נוסחה מתמטית, רק הרגשה, אחרי הכל זה מה שהצילום בפרט והאומנות בכלל שואפים אליו- השפעה על רגשות.

חבר טוב גרם לי לשים לב לציטוט בעניין זה:

וְכָךְ

לָקַח לִי
שִׁשִּׁים שָׁנָה תְּמִימוֹת
עַד שֶׁהֵבַנְתִּי,
כִּי הַמַּיִם הֵם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּשְׁקָאוֹת
וְכִי הַלֶּחֶם הוּא הַטָּעִים בַּמַאֲכָלִים,
וְכִי אֵין עֵרֶך אֲמִתִּי לְאָמָּנוּת כָּלְשֶׁהִי
אֶלָּא אִם תַּחְדִּיר מְעַט אֹשֶׁר
לְלֵב הָאָדָם.

(טהא מוחמד עלי)


אותו משורר ערבי קולע ללב העניין האומנות כפי שאני רואה אותה. היא אינה צריכה להתנשא, להתבדל מאנשים או להתחמק לה אל מקדש השן. היא צריכה להיות של כולם ובשביל כולם. אמנם אני לא מסכים שכל תפקידה הוא להביא אושר במובן הפשוט של המילה אושר. האושר צריך להיגרם לאדם כאשר הוא מבין שהוא חושב, שהוא קיים, שכל קיומו לא מסתכם בפיקסלים המונחים זה לצד זה המייצגים קווארטים בטריליונים המרכיבים גוף אדם.

תחשבו שהמציאות היא לא כה פשוטה.
תחשבו שיש לה מליון פנים.
תחשבו שאין פתרון אחד.
תחשבו שמציאות שלמה מורכבת משלושה צבעים.
תחשבו שהכל ריבועים.
תחשבו שהכל חשמל.


תחשבו.