30.3- Happy 158 birthday Van-Gogh

וינסנט ואן גוך (Vincent van Gogh) צייר, באמת צריך להציג?
אמנם כיום כולנו מכירים אותו אולם בימיו הוא לא זכה להצלחה כלל.
ואן גוך החל את דרכו כמטיף דתי, כשגורש מעבודה זו ניסה מספר פעמים ללמוד ציור אולם גם ממקומות אלו סולק.
ואן גוך הינו צייר מאוד אמוציונלי ומצבי הרוח שלו השפיעו הן על כמות ציוריו שנעה בין ציור כל יומיים לבין ציור אחד פעם בחודשיים בתקופות הקשות, והן על אופי ציוריו שנעו בין אופטימיות לפסימיות רצופה.
אחד הסיפורים המוכרים עליו הוא על חיתוך אוזנו כמחווה לאהובתו, הסיפור נכון בחלקו, הוא אכן חתך את אוזנו אבל כתוצאה מליל השתכרות לאחר מריבה עם ידידו הטוב, הצייר פול גוגן. את האוזן הוא נתן לאחת מידידותיו הזונות שנהג לשהות בחברתן.
לאחר אישפוזים רבים בבית חולים לחולי נפש, כאשר היה בן 37 ירה לעצמו בחזה בטיול בשדות, חזר למלונו ונפטר לאחר יומיים כאשר מילותיו האחרונות היו:"העצבות תימשך לנצח". אופטימי.
הציור "חמניות", אחד המוכרים של וינסנט הוא למעשה סדרה, ישנם מספר ציורי חמניות של ואן גוך. הציור הינו בסגנון הפוסט אימפרסיוניסטי המאפיין של ואן גוך- שזה בעצם אמצעי לביטוי רגשות, עניין אישי ואף סימבולי. בניגוד לאימפרסיוניזם ששאף להתייחס להתבוננות בטבע במבט אובייקטיבי, הפוסט-אימפרסיוניזם ביטא צורך רגשי של האמן להגיב על מה שהוא רואה וליצור דימוי חזותי אישי מתוך הטבע.
אנו רואים משיכות מכחול עזות, שימוש בכל גווני הצהוב ו"אימפסטו" שזה הנחת הצבע ישירות מהשפורפרת על הקנווס.
הציור שמכיל את כל שלבי הפרח מפריחה ועד נבילה, ממש מראה רגשות של הצמחים ולכן הוא סימבולי- למעשה מהווה אמירה על האנשים בעולם וקשת הרגשות שחווים במעגל החיים.
הסגנון הציורי הזה דרש שאשתמש בחלקיקים קטנים ליצירת האובייקט והיות ומדובר בחמניות, היה זה רק הולם שאשתמש בגרעינים וחבריהם.
והמקור: