רשמים על מה שהיה שם, או: על מסמן ומסומן.

רולאן בארת אמר שמה שמייחד את הצילום משאר האומנויות הוא העובדה שבראש ובראשונה הוא מראה מה היה שם.
בארת התייחס אל הצילום כאל מכונת זמן המאפשרת לכולנו לחזור אל מציאות קודמת בה צולמה התמונה ולחוות אותה שוב.

הוא התייחס בהרחבה אל עניין הפונקטום בתמונה. אותו הדבר המסויים שהופך את התמונה למשהו מעבר לחזיון דרך מראה המציגה את העבר, אל משהו שאנחנו יכולים להרגיש משהו. הפונקטום הוא אותו הפיפס שמהווה את המהות של התמונה, החלק שזורק אותנו לחוות את המציאות של התמונה, להיות שם במקום להתבונן במה שהיה שם.
הפונקטום יכול לבוא בצורות רבות- הפתעה, רגש, הגיון, אבל נוכחותו היא המפתח לתקשורת בין הצלם לצופה.

בארת שמשתמס ברעיונות של דה-סוסייר מדבר על המסמן והמסומן. המסמן הוא הדבר הפיזי שאנו נראה בתמונה והמסומן הוא אותו הרגש, הרעיון והנושא שהמסמן מעלה בנו.
שימוש במסמן ומסומן בתמונה כמעט תמיד יהיה הפונקטום של התמונה היות והוא פועל על אנלוגיה- דיבור על משהו מעבר לזה שאנו רואים.
החורשה היא הבמה לצילומים שהבאתי כאן.

החורשה זרועה דימויים שלא ברור מאליו שיהיו שם. העץ השבור שמעלה שאלה לגבי האירוע שגרם לשבר זה, המגירה הזרוקה שהסגנון שלה הוא ייחודי ובונה לנו סיפור אודות הבעלים שלה והדרך שהיא הגיעה אל החורשה לבסוף.

העץ השרוף שיכול להעלות לנו זכרונות של שריפות שחווינו לאחרונה מהווה פונקטום מוכוון קהילה היות וסביר להניח שלתושבי בריטניה העץ השרוף יעלה מחשבות אחרות מאלו של אוטובוס של אנשי שב"ס שנספו ביערות הכרמל.

הכרית הקרועה יכולה לרקום סיפור יפהיפה או מזעזע, זה תלוי בנסיונו של הצופה ובעברו. אולם על מנת לנסות ולהכווין למטרה מסויימת, הצלם בוחר בשיטה של סדרת צילומים. הסדרה מהווה הכוונה למטרה מסויימת לרעיון בסיסי, לגיבוש אמירה.

המח האנושי עובד בצורה מאוד פשוטה, אם הוא רואה מספר תמונות יחדיו הוא מיד מנסה למצוא את ההקשר בינהם. בין כמעט כל שתי תמונות ניתן למצוא קשר ורעיון משותף. כאשר יש יותר משתיים הנושא נעשה מסובך יותר.
מציאת התמונות הנכונות להציג הוא עסק עדין. באם הקשר ברור ומיידי, הצופה עלול להשתעמם ולעבור הלאה. ואם הקשר והנושא מסובך מדי, המתבונן עלול להתייאש מלנסות ולחשוב עליו וגם במקרה הזה להמשיך הלאה.

הדיבור על "מה שהיה שם" נטו, בסדרה של תמונות, נשאר נחלת הצילום העיתונאי, הפוטוג'ורנליסטי. שאר הסדרות מדברות על משהו אחר, שהמציאות שהיתה שם מהווה את הפלטפורמה להעברת הרעיונות.