6.8- Happy 91 birthday George Tooker

 ג'ורג' טוקר ( George tooker) צייר.

 ג'ורג' טוקר נחשב לצייר ריאליסטי. נושאי ציוריו, שעסקו בהנצחה של הפעילות היומיומית של האמריקאי הממוצע, כמו עמידה בתור בבנק, בחיפוש עבודה ועוד. כל דמויותיו היו אנושיות, ויחד עם זאת חידתיות משהו, הנושאים שבחר לצייר נעו בין ניכור אנושי של חברה בת זמננו לבין המצב האישי האנושי של כל אחד.

בעוד בני דורו העלו את הסגנון המינימאליסטי בציור האמריקאי ואילו ג'ורג' טוקר הפך את יצירתו למאקסימאליסטית. בין הנושאים שהעלה בציוריו היה גם הנושא של חוסר הוודאות של המלחמה הקרה בין הגושים, אחד מהם שהתפרסם בעולם כולו הוא "רכבת תחתית" משנת 1950 המוצג במוזיאון "ויטני לאמנות אמריקאית", הציור בוחן בעוצמה רבה את החרדה והבידוד של אנשים חסרי שם ואנונימיים בחברה בעירונית המנוכרת.

טוקר היה מעורב בתנועה שעסקה בזכויות האזרח, כמו גם השתתפות בצעדי מחאה כנגד פגיעה בזכויות הכושים ודיכוים באמריקה.  סגנון ציור אחר שניתן להבחין בין ציוריו עסק בסוריאליזם שמבטא את הפנטזיה האנושית.

בנוסף, טוקר היה ממובילי זרם הראליזם המאגי, הוא מציב אלמנטים פנטסטיים בתפאורה ראליסטית ונועד לתאר מציאות חלופית. בזרם זה דווקא הצד הספרותי חזק מאוד ולא הצד הוויזואלי. מבין הסופרים הידועים בז`אנר: גבריאל גארסיה מארקס גאי גבריאל קיי.

בציוריו של טוקר כמו אצל קפקא אנשים לכודים במצבים שונים בין עירות לחלום, בין מציאות לדמיון, בחדר ההמתנה של טוקר, אנשים מותשים לכודים בתאים ממוספרים. חלקם מתחבאים מהמציאות מאחורי מסכות, מגזינים ואף באמצעות שינה.

כך גם בתמונה שהבאתי ממאהל המחאה המקומי. האנשים דחוסים בעקבות המטרה שהציבו לעצמם, המאבק בשלטון. הם נראים קשורים ולא קשורים. בתנועה אבל קפואים. בדומה למאבק שנראה קפקאי. האשה שמיישירה מבט דרך משקפי השמש כמו בציורו של טוקר. מזכירה לנו להתבונן בעצמנו.