15.2- Happy 194 birthday François

פרנסואה (Charles-François Daubigny) היה צייר מאסכולת ברביזון ונחשב לחוליה חשובה בהתפתחות האימפריסיניזם.
האימפרסיוניזם, כשמו כן הוא נובע מההתרשמות מהטבע. אחת הסיבות העיקריות ליצירת זרם זה היתה המצאת הצילום, אחרי הכל ישנה אופציה ליצירת העתק של המציאות ברגע אז למה שנמתין שעות אל מול אותו צייר על מנת שייצור לנו דיוקן מדוייק פחות?
וכך נוצר זרם בציור שגרם התנגדות רבה אליו מהסיבות הבאות. קודם כל הוא היה שונה לחלוטין וכמו כל דבר חדש-לא קיבלו אותו. בציור האימפרסיוניסטי אין רישום מוקדם, היצירה נעשית מייד על הקנווס. בנוסף, האמנים לא יצרו רישומים בחוץ וחזרו ליצור בתוך הסטודיו אלא יצאו החוצה עם הקנווס על מנת לתפוס את האור באותו הרגע- הציורים יכלו להעשות במשך דקות בודדות, לדוגמא ציורי ערימות השחת והקתדרלה המפורסמים של מונה.
מלבד זאת הציירים האימפרסיוניסטים לא ערבבו צבעים. הווה אומר שלמשל על מנת ליצור כתום הם לא ערבבו אדום וצהוב אלא על פי תיאוריית הצבעים של שברל, הם הניחו אחד ליד השני שני צבעים אשר יחד גורמים לעין לתחושה של כתום. בצורה שכזו הם גם לא השתמשו בלבן או שחור מאחר שלא קיימים בטבע, באם רצו ליצור צל כהה, הניחו צבע אחד ליד השני כאשר אשליה אופטית מאחדת אותם לידי גוון שנראה שחור. מסיבה זו, הציורים האימפרסיוניסטיים נראים כקורנים מן הקנווס.
רבים מחשיבים את האימפרסיוניזם לתחילת המודרניזם שדגל בחשיבות האומן ואמירתו על פני המציאות עצמה, ברור כי האימפרסיוניזם מכוון לסובייקטיביות ולא אובייקטיביות.
במהלך סיוריו באירופה פגש את קלוד מונה ואת פול סזאן שני ציירים חשובים וככל הנראה היווה השפעה רבה עליהם.
ככל האימפרסיוניסטים גם אני הבאתי תיאור נופי של הטבע, אולם במבט פחות נאיבי ומעריץ. הטבע שלי הינו מבויית, לא פראי כמו זה של פרנסואה. יותר כמסמן את מאבק הכוחות של הטבע הפראי אל מול זה המבויית. במטרה לפנות מקום לטבע המבויית בדמות שדה תותים ככל הנראה, נעקרו עצים, נחתכו והונחו עם השורשים כלפי מעלה כמושיטים זרועות.
אני לא נאיבי ולא יוצא וצועק גוועאלד, ברור לי שאין כאן שחור ולבן ולא בהחרח זה טוב או רע. אבל ברור לי שמדובר במאבק מעניין שראוי להעניק לו תשומת לב.
אה והמקור: