23.2- Happy B-day Tom

היום כשניסיתי להסביר לחבר על מי העבודה של היום, זה הסתכם באח התאום של אנדי וורהול, הפחות מוכר.

אז היום אנחנו מדברים על טום וסלמן (Tom Wesselmann).

לאחר מלחמת העולם השנייה האמנות השלטת בארצות הברית היתה האקספרסיוניזם המופשט, סגנון זה שלט כל שנות החמישים, וכך גם וסלמן בתחילת דרכו עסק בבניית קולאז'ים אקספרסינטיים (שזה בעצם לחבר המון שטויות לגוף עבודה אחד כדי להביע את עצמך). אולם, בשנות השישים חל שינוי שחלק גדול ממנו היוו טום ואנדי וורהול שעבדו בנפרד, אבל בתקופה זהה ויצאו בסגנון דומה.

סגנון זה קיבל את השם "פופ ארט"- קיצור לאומנות פופולרית. האומנות הזו שינתה נושא ועברה לטפל ביחס בין האומנות לקפיטליזם שהחל לשלוט בארה"ב. עיקר הנושאים היה התרבות הצרכנית הבזבזנית שהפכה לסמל של אמריקה ואזרחיה. בעבודות נראה מוצרי צריכה נפוצים, שיטות פרסום כמו החפצה של האישה ואיבריה המיניים ורעיון השכפול והשיעתוק, כך שלמקור ולמקוריות כבר לא נותר ערך.

אין מה לטעות, המבט הזה ביקורתי לחלוטין והוא לא מרחם, בעיקר שכאן ההבדל בין האמנות לשגרה שלנו הולך לאיבוד.

אז כולנו מכירים את מרלין מונרו של וורהול וגם את המרקים שלו, אבל יש נטייה שלא בצדק לשייך אליו גם את השפתיים של טום.

אז על משקל זה ניסיתי לגרום להחפצה של אף גברי, טיפה יהודי, אבל לא נראה לי שזה עובד לצד הזה

והמקור: